מאת: ד"ר מירן בוניאל-נסים
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 12
תחילת שנת הלימודים בפתח ושוב המפגש בין תלמידים ומורים מעלה מגוון רגשות בשני הצדדים – מגילויי שמחה ועד ביטויי תסכול.
נראה כי שלל הרגשות, במיוחד אלו הפחות לגיטימיים לביטוי בגבולות בית-הספר, מוצגים גם במרחב הוירטואלי. שם נוח לתלמידים לפרוק את זעמם כיוון שלרוב לא קיימת נוכחות מבוגר. גבולות ואיסורים אינם חלק מהנורמה והקלות שבמעשה במהירות הקליק מפתה עד מאוד. רק לאחרונה (25.8.10) פורסמה כתבה באתר העיתון גלובס המתארת את סיפורה של מורה אשר גילתה שתי קבוצות שנאה נגדה בפייסבוק. במסגרתה מגוללים תלמידיה (שאינם תחת שמות בדויים, אלא מזוהים ומוכרים לה היטב) את סיבות לכעס נגדה המתובלות באמירות כמו "אמן ואראה אותך מרוחה על הכביש".
אם כן, כיצד אלימות באה לידי ביטוי ברשת חברתית ? מה מקומה של המערכת החינוך בהתמודדות עם מקרי אלימות אשר אירעו ברשת חברתית באינטרנט? האם תפקידו של המורה להיות נוכח ברשת החברתית? ומה הדין כאשר המורה הופך לקורבן האלימות? שאלות אלו ואחרות עולות נוכח השימוש ברשתות חברתיות ומקרי האלימות הרבים בהן. תופעת הנהירה אחר העדר הינה חזקה מאוד באינטרנט, בעיקר בקרב ילדים ונוער. מכיוון שכה רבים נמצאים שם, הזירה החברתית המסורתית הועתקה למרחב הוירטואלי ומתקיימת בה במקביל. בעוד שהמפגש פיזי מספק מגוון של רמזים המעשירים את התקשורת ומאפשרים ביתר קלות להצביע על התנהגות אלימה, הרי באינטרנט יש מקום רב לפרשנות, אי-הבנות, כמו גם דרכי מילוט לטשטוש העקבות. מעשי הלצה אשר מאז ומעולם היו חלק מאינטראקציות חברתיות עוברים גם לאינטרנט, אך במקרה זה מקבלים חשיפה עצומה, דבר אשר מעצים את הפגיעה ולעיתים קרובות גובל בעבירה על החוק. כך, ללא ספק האלימות המתרחשת ברשת מזמנת אתגר מורכב למערכת החינוך.
מאפייני השימוש באינטרנט כוללים בין השאר אנונימיות ואי-נראות. אולם, ברשת החברתית, כמו פייסבוק, מאפיינים אלו מקבלים תפנית מסויימת: האנונימיות בטלה בשל הזיהוי של האנשים העומדים מאחורי כל כרטיס; אי-הנראות מוחלפת בשלל תמונות מזהות. מאפייני השימוש באינטרנט נמצאו כקשורים בהסרת עכבות, היינו התנהגות משוללת מעצורים שאינה מתחשבת בנורמות המקובלות, כך ניתן לזהות גילויי אלימות קשים ביותר כאשר ברור מי האדם העומד מאחוריהם.
ילדים מרגישים כי ידם על העליונה בכל המדובר בטכנולוגיה. כיוון וכך אין הם מהססים גם להפעיל אלימות כלפי מבוגרים.
אחת התופעות השכיחות המתרחשות בפייסבוק, הינה פתיחת קבוצות הדנות בטיבם של מורים. קבוצות אלו מציינות את שם המורה בצורה ישירה בקריאה "כל מי שחושב שX הוא המורה הגרוע ביותר בבית-ספר Y" וכדומה. קבוצות אלו לעיתים משלבות תמונות של המורה, אשר צולמו במהלך שיעור ללא ידיעתו. למורים אין את המודעות לנעשה מאחורי גבם. תופעות כאלו מתגלות לרוב "בטעות" כאשר גורם כלשהו מתוודע לקבוצה ומידע את המורה. מורים אשר היו קורבנות לקבוצות שכאלו מדווחים על רגשות קשים, החל מהעלבות ועד קושי ממשי לחזור וללמד את אותם תלמידים. כולם ציינו שזו מעין תקיפה לא הוגנת כיוון והיא נעשית במרחב שבו הם אינם יכולים או יודעים לגונן על עצמם. ישנם מורים אשר בוחרים להתמודד עם תופעת האלימות בפייסבוק באמצעות חבירה אליהן.
התנהלות של מורים בפייסבוק בכלל ועל להתמודד עם תופעת מייצרת בעייתיות מסוימת המחייבת בחינה ומודעות יתרה:
ראשית, אין המורים צריכים להיות "חברים" של הילדים, וזה לגיטימי שלא ידעו לגבי כל המתרחש בין תלמידים כפי שזה קורה כאשר הם חוברים לעולמם החברתי בפייסבוק.
אם המורה מנהל כרטיס פעיל בפייסבוק הכולל מידע עליו, כעת הוא הופך זמין לכל הילדים ומייצר מפגש שעשוי להיות מביך עבורו, לדוגמה צפייה בתמונות של המורה עם חבר/ה שלה שלו.
מצב זה מעמיד באי-נוחות מורים אשר אינם מעוניינים בחברות בפייסבוק עם תלמידיהם. ישנם תלמידים אשר חווים דחייה מסויימת כאשר מורה מסרב לאשרם כחברים
יש לציין כי חבירה שכזו מעלה את השאלות: האם כעת באחריותו של המורה להיות מחובר לעיתים קרובות כדי לדעת מה מתרחש אצל תלמידיו? מה קורה אם לא התעדכן בזמן שאירוע אלים נרקם – האם עליו לשאת באחריות כבמקרה של אלימות המתרחשת בחצר בזמן שהמורה אמור להיות בה אך אינו מצוי שם? יתרה מזאת, . אם כן, אותו חוסר באחידות בין המורים בהקשר זה מייצר לעיתים תסבוכות לא קרויות וציפיות כוזבות.
כדי להתמודד עם אותן שאלות, יש לייצר שיח המגדיר גבולות, חוקים ודרכי התמודדות בתוך המוסד החינוכי כדי שהמורים ידעו כיצד לפעול לא רק כתגובה, אלא מבעוד מועד. בנוסף, יש לפעול כאשר מורה נפגע ברמה האישית והמערכתית. פגיעה ברשת חברתית הינה קשה מאוד ושוברת את האמון וכל שמץ של בטחון של המורה. לכן אין לפתור זאת ב"סגירת הקבוצה" ותו לו, אלא גם בעבודה מערכתית הכוללת את כל התלמידים, מורים והורים.
* ד"ר מירן בוניאל-נסים: מומחית בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, חוקרת התנהגות נוער בסיכון באינטרנט